תחומי עניין

נישואין בישראל נערכים לפי הדין הדתי, ומסיבה זו אין נישואין אזרחיים בישראל. לכן, גם מכיוון שהדין הדתי איננו מכיר בנישואין חד-מיניים, גם בני זוג להט"בים אינם יכולים להינשא בישראל.

מצד שני, זוגות מעורבים או בני זוג להט"בים שנישאו במדינה זרה שבה מוכרים נישואים חד-מיניים, והציגו תעודה שמעידה על כך לפקיד הרישום של משרד הפנים, רשאים להירשם במרשם האוכלוסין כנשואים.לפקיד הרישום אסור לסרב לרשום את מצבם המשפחתי החדש ("נשוי") של בני זוג מעורבים או בני זוג להט"בים. 

אולם, מזה כ - 20 שנים, שגם זוגות שאינן נישאים, רשאים למסד את מעמדם כבני זוג מוכרים, במשרד הפנים. 

אולם, לא זה היה מצבם של בני זוג בעבר. עד שנת 2004, לא היה מוכר בישראל מעמד של בני זוג ללא נישואין, במשרד הפנים. זוגות היו נאלצים לצאת מישראל כדי להינשא, בהשקעה כספית משמעותית, ולאחר מכן, בן הזוג הזר נאלץ היה להמתין בחו"ל, עד אשר משרד הפנים ניאות היה לאשר את כניסתו לישראל. מדובר היה בהליך שנמשך לפחות שנה, ולרוב כמה שנים. 

זוגות אוהבים שרצו לחיות יחד נאלצו להיפרד בהליך זה למשך שנים. 

בשנת 2004, בהליך משפטי שניהלה עו"ד יעל כץ מסטבאום, עת"מ 2409/04 הורה כבוד השופט בבית המשפט המחוזי דאז, עוזי פוגלמן, כי על פקידת משרד הפנים, גב' מזל כהן, לאשר בתצהיר האם קיים נוהל מיוחד לבני זוג שאינם נשואים, או בני אותו המין.

צו זה ניתן לאור שמועות שצפו ועלו בקרב בני זוג ועורכי דין בתחום. 

אחת השמועות היתה מכתב של עוזר שר הפנים, רז גודלניק, שהתגלגל לידיה של יעל כץ מסטבאום, בו נזכר נוהל מעין זה. מכתבו של רז גודלניק צורף לעתירה, וכך ניתן הצו. 

גם במסגרת עתירתם של עדי משה וג'וזף קיפקוריר, עת"מ 2121/04 פתחה עו"ד כץ מסטבאום צוהר לשמועות אלה, וקראה לבית המשפט לחייב את משרד הפנים להבהיר אחת ולתמיד האם קיים נוהל מעין זה עבור בני זוג שאינם נשואים, נוהל שהוסתר מעיני הציבור.

וכך נכתב בעתירה:

"                                       על יסוד יחסים אלו הם [העותרים] גם מבקשים להסדיר את מעמדו של העותר, שכן קיימת אפשרות

                                         "לטענתם במצב של "ידועים בציבור" להסדיר אשרה מתאימה

או אז נפרץ הסכר. הסתבר כי משרד הפנים הסתיר מעין הציבור, ואף מעיניו של בית המשפט, לאורך כמה שנים, החל משנת 2000, כי ברשותו נוהל שמאפשר לאנשים להיות מוכרים כבני זוג, כגון "ידועים בציבור", ולהעניק להם את האשרה המתאימה (מכונה בפי העם friendship visa), מבלי שייאלצו לצאת לחו"ל ולהינשא, לשם כך. בפסק דין רוזנברג עת"מ 2790-04, סקר כבוד השופט עוזי פוגלמן (כיום נשיא בית המשפט העליון) התנהלות נלוזה זו של משרד הפנים, ואף תהה לגבי חוקיות התנהלותו של משרד הפנים בשעה שהצהיר חזור והצהר בפני בתי המשפט, כי אין נוהל לגבי בני זוג ידועים בציבור. בפסק דין רוזנברג הוקדש פרק שלם לנושא: "על נהלים הנכתבים למגירה, ועל חובת הפרסום של נהלים"

בפסק הדין מצטט כבוד השופט פוגלמן מפסק דינו של כבוד השופט חיים כהן, מבית המשפט העליון, משנת 1961, בע"א 421/61 מדינת ישראל נגד האז, פ"ד טו(3) 2193.:

""אין חוקי סתר במדינת ישראל. כשקיימת הוראה בחוק הפוטרת מעשה-תחיקה מפרסום ברשומות, מותר שלא לפרסמו ברשומות, אבל אין זאת אומרת שמותר שלא לפרסמו כלל. חקיקה הנעשית בסוד והנשמרת בגנזי נסתרים, היא אחד מסימני ההיכר של שלטון טוטליטרי, והיא אינה עולה בקנה אחד עם שלטון החוק. והדברים ידועים לכל בר-בי-רב, ויש להצטער צער רב על אשר לא שימשו נר לרגלי רשויות המדינה בענין שלפנינו."

כבוד השופט פוגלמן סקר בפירוט השתלשלות זו וכך נכתב בפסק הדין רוזנברג:"

הנוהל על עדכוניו השונים, הוצג לבית המשפט, רק בחודשים האחרונים, לאחר שעלתה דרישה פוזיטיבית של בית המשפט, בעקבות מכתב גודלניק, שנשלח אל גורם חיצוני. חשיפתו של מכתב זה הביאה גם לגילוי הנוהלים. נמחיש את הדברים, בדרך הילוכה של התדיינות אחת בבית משפט זה [כתבי בית הדין הוגשו לתיק בית המשפט, ביזמת בית המשפט, בגדר הסמכות המוקנית בתקנה 12 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000].

 

העתירה בעת"מ (ת"א) 2121/04, הוגשה על ידי אזרח קנייתי, שוהה בלתי חוקי ואזרחית ישראלית. השניים קיימו, לפי הטענה, חיים משותפים במשך שלוש שנים, עד למעצר בן הזוג הזר בגין שהייה שלא כדין. בעתירה שהוגשה ביום 24.6.04 נטען כי בני הזוג הם ידועים בציבור, ונתבקש רשיון ישיבה לבן הזוג הזר מכוח היותם ידועים בציבור, לאחר שנודע להם כי בשנה האחרונה נוהג משרד הפנים להכיר ביחסים אלה, לצורך מתן מעמד בישראל.

העותרים צרפו לעתירתם את מכתב גודלניק, שהוזכר לעיל, שדן בשינויים בנוהל בני זוג לא נשואים.

בתגובתו בכתב לבקשה למתן צו ביניים, התעלם משרד הפנים כליל מן הטענה בדבר קיומו של נוהל בני זוג לא נשואים. צויין כי בהתאם לנהלי משרד הפנים בקשת זר לקבל מעמד בישראל בשל היותו בן זוג של אזרח ישראלי, "תבחן רק לאחר שבני הזוג נישאו" (ס' 19 לתגובה).

בהחלטתי מיום 29.6.04, קבעתי כי בהעדר התייחסות בתגובה למכתבו של יועץ שר הפנים, ולמדיניות המוצהרת בו, יינתן צו ביניים. המשיב נתבקש מפורשות להגיש את הנוהל הנזכר במכתב.

ביום  1.7.04 הודיע המשיב לבית המשפט על צירוף תצהירה של גב' מזל כהן, שהוגש בתיק אחר – עת"מ (ת"א) 2204/03, [שושנה קריידטשטיין ואח' נ' משרד הפנים.-יכמ] עליו עמדנו לעיל. בתצהיר ישנה, לראשונה, סקירה מלאה של נוהל בני זוג לא נשואים, על גלגוליו השונים, כמבואר לעיל, למעט הנוהל האחרון מיום 4.11.04, שבאותה עת טרם נכנס לתוקף."

​