"לא התחתנת "בזמן"? עכשיו הוכח אבהותך" - הארץ, ראלי סער, 28.05.2006

מדיניות ההגירה , כתבה שמינית בסדרה

לא התחתנת "בזמן"? עכשיו הוכח אבהותך

מאת ראלי סער

משרד הפנים שולח אזרחים זרים שנישאו פחות מ-10 חודשים לפני הולדת ילדם לבדיקת רקמות

	ג'ייקוב וסוניה סוואן עם בנם יאן, החודש בקרית ביאליק. "כדי ששמו של ג'ייקוב יירשם בתעודת הלידה של יאן, עלינו לעבור בדיקת רקמות", מספרת סוניה
	תצלום: ניצן שורר

חוק האזרחות מקנה לכל ילד שנולד בארץ ושאחד מהוריו ישראלי אזרחות ישראלית מיד עם לידתו. אולם תינוק זקוק לא רק להכרה רשמית של המדינה באזרחותו, אלא אף לאב ולאם מוכרים: במקרים שבהם שני ההורים הם אזרחי ישראל, גם אם לא נישאו - די בהצהרתם בפני פקיד מינהל האוכלוסין כדי ששמותיהם יופיעו בתעודת הלידה של התינוק; אך במקרה שבו האב הוא אזרח זר, משרד הפנים אינו מוכן לרשום אוטומטית את שמו בתעודת הלידה של בנו - זאת אם ההורים התחתנו לאחר כניסת האשה להריון. על אפליה זו, למדו סוניה וג'ייקוב סוואן בבואם לרשום לפני כחודשיים את בנם יאן, מיד לאחר לידתו, בלשכת מינהל האוכלוסין שבקרית ביאליק. סוניה בת ה-30, אזרחית ישראלית, וג'ייקוב בן ה-35, אזרח אמריקאי, אינם זוג שגרתי. הם מתגוררים במוסקווה רוב ימות השנה, ומועסקים בחברות אמריקאיות במתן שירותי ייעוץ עסקי אסטרטגי. לאחר שהתברר להם שהם עתידים להיות הורים, החליטו בני הזוג בפברואר שעבר להינשא במוסקווה, כשסוניה היתה בחודש השביעי להריונה. בני הזוג סוואן לא צפו בעיות ברישום שמותיהם בתעודת הלידה של בנם. אך כשהתברר לפקידת הרישום בבית החולים רמב"ם בחיפה, שם ילדה סוניה את בנה, שבעלה אינו אזרח ישראלי - הופנו בני הזוג ללשכת מינהל האוכלוסין לשם רישום שם האב בתעודת הלידה. "מנהלת מחלקת האשרות הודיעה לנו שכדי ששמו של ג'ייקוב יירשם בתעודת הלידה של יאן, עלינו לעבור בדיקת רקמות", מספרת סוניה. "הוסבר לנו שאי אפשר להכיר בנישואים שלנו, כיוון שלא התחתנו עשרה חודשים לפני לידת הילד". לדברי ג'ייקוב, "בשום מדינה מתוקנת, הפקיד לא שואל את ההורים מתי התחתנו. זכותנו להינשא לפני לידת הילד שלנו - או לא להתחתן כלל. אני האבא של בני, ואיני מבין באיזו זכות מטילים ספק בכך". על-פי נוהלי מינהל האוכלוסין, תביעתה של אותה פקידת משרד הפנים מקרית ביאליק אינה הכרחית. "נוהל הוספת פרטי אב לקטין תושב ישראל הרשום במינהל האוכלוסין", המתייחס למצבם של בני הזוג סוואן, מאפשר את רישום שם האב האזרח הזר בתעודת הלידה של בנו, גם אם האם הרתה לאחר הנישואים - זאת ללא החובה להוכיח אבהות בבדיקה גנטית. "לאחר הוריית הקטין", קובע הנוהל, "האב יוכל להירשם (במרשם האוכלוסין, ר"ס) לאחר הצגת ראיות אובייקטיוויות לחיים משותפים, טרם הוריית הקטין". לאחר התייעצות עם עורכי דין, התייצבו בני הזוג סוואן שוב בלשכת מינהל האוכלוסין, כדי לברר אם משרד הפנים יסתפק בהוכחות מתועדות לחייהם הזוגיים. ואולם לדברי סוניה, "מנהלת מחלקת האשרות אמרה לי באופן נחרץ, שבלי פנייה לבית המשפט לענייני משפחה ובדיקת רקמות - ליאן לא יהיה אבא רשום". בלית ברירה, עתרו בראשית החודש בני הזוג, באמצעות עו"ד יעל כץ-מסטבאום, לבית המשפט, לשם קבלת פסק דין הצהרתי המאשר שג'ייקוב סוואן הוא אבי בנו. ההליך המשפטי נמשך חודשים אחדים, ועלות בדיקת הרקמות, להורים ולילדם, כך התברר לסוניה, היא 4,800 שקל - כשעל כך נוספים שכר טרחת עורך דין ואגרת בית משפט. דוברת מינהל האוכלוסין, סבין חדד, מסרה בתגובה: "כשבני הזוג באים לרשום את האב לאחר הלידה, אי אפשר להיות בטוחים שאבי התינוק הוא אכן האב הביולוגי. בנוסף, מאחר שרישום האב כרוך גם במתן מעמד אזרחי מכוח נישואיו או היותו ידוע בציבור של האם, יש לנקוט במשנה זהירות טרם ביצוע הרישום. לכן, על בני הזוג להוכיח מעל לכל צל של ספק את זוגיותם". האגודה לזכויות האזרח סבורה שמדיניות זו של משרד הפנים, המחייבת את ההורה הזר לעבור בדיקת רקמות כהוכחה לאבהותו, אינה סבירה, ועתרה על כך לבג"ץ לקבלת פסק דין תקדימי בנושא. בראשית החודש התקיים הדיון האחרון בעתירה שהגיש עו"ד עודד פלר בסוגיה זו, המתנהלת זה כשנה וחצי. שופטי בג"ץ יכריעו אם הצהרת אבהות, המחייבת את האב מבחינה משפטית באופן מוחלט להיות אחראי לגידולו של בנו ולמימון כל צרכיו, צריכה להיתמך גם בבדיקה רפואית המאשרת את זהותו הגנטית כפי שתובע משרד הפנים בפועל, למרות הנחיות הנוהל שאינן מחייבות בדיקה זו. מדיניות ההגירה כתבה שמינית בסדרה בסוף יוני יפוג תוקפה של הוראת השעה שהכניסה הקלות בחוק האזרחות. "הארץ" סוקר את מורכבותה של מדיניות ההגירה בישראל. בכתבה הנוכחית: מש' הפנים לא רושם אוטומטית את שמו של אזרח זר בתעודת הלידה של בנו