יורם קניוק תובע: הכירו בי כ"חסר דת"
הסופר הוותיק הגיש עתירה לבית המשפט ובה ביקש לשנות את רישום דתו במינהל האוכלוסין ובכך להשוות את מעמדו לזה של נכדו. "אין בו רצון להיות חלק מ'איראן יהודית'" נכתב בכתב התביעה
חודש וחצי אחרי שזכה בפרס ספיר היוקרתי על פועלו הספרותי, יוצא יורם קניוק למאבק נוסף - הפעם על מעמדו האזרחי. הסופר בן ה-81 הגיש היום (א') עתירה לבית המשפט המחוזי בתל אביב ובה דרישה לרשום אותו כ"חסר דת" במנהל האוכלוסין. בכך מבקש קניוק להשוות את מעמדו לזה של נכדו המופיע ברשומות כ"חסר דת".
כידוע, אשתו של קניוק היא נוצריה לכן גם בתם המשותפת ובנה - נכדו של קניוק - אינם נחשבים ליהודים. על כן החליט הסופר הוותיק לבקש סעד הצהרתי, שיכיר בו באופן פורמלי כ"חסר דת". את קניוק מייצגת עו"ד יעל כץ מסטבאום.
"הואיל ובישראל אין זכות לאומית מלבד זאת הנקנית על פי הדת, מבקש התובע מעמד של 'בן בלי דת', או 'חסר דת', כמעמד נכדו התינוק", נכתב בכתב התביעה. "התובע מדגיש כי הוא רואה עצמו כבן הלאום היהודי, למרות שאין מעמד זה קיים באופן רשמי ברשומותיה של מדינת ישראל".
עוד נכתב בכתב התביעה כי "התובע גורס כי לחם על הקמת מדינה יהודית-עברית שבבסיסה עמדה מגילת העצמאות, ועתה חש הוא כי הדת היהודית של העת האחרונה מייתרת ומורדת בה, ומתירה את הקשר בין הישראלים לבין היהודים בתפוצות שאינם משוייכים לדת היהודית הקיצונית של היום. התובע מרחיק ואומר כי אין בו רצון להיות חלק מ'איראן יהודית'".
"קניוק שנפגש עם חוויית השואה כשעבד על ספינת מעפילים, והרגיש עמם הזדהות עצומה והיה הראשון מבין סופרי תש"ח שכתב עליהם אחרת, הדגיש את יהדותו דווקא בכל יצירותיו לאחר מכן", אמרה עו"ד כץ מסטבאום.
"חשוב להבין כי בתביעה לסעד הצהרתי, קניוק בינו לבין עצמו איננו מתנער מהיותו בן הלאום היהודי, אלא שהדבר איננו מתאפשר היום במדינת ישראל. יהודי הוא בן הדת היהודית, ואם אינך יהודי, כלומר, בן לאם יהודיה או שהתגיירת כהלכה, אינך גם בן הלאום היהודי. משכך קניוק נאלץ לתבוע היום את המדינה לשם כך".
חסרי דת וואלה:
לראשונה מאז תקדים קניוק: גבר ביקש להירשם כ"חסר דת" במקום "יהודי"
גלי גינת
12.8.2015 / 6:12
א', גרוש ואב לילדה מתל אביב, עתר לבית המשפט בבקשה להסיר את ההגדרה "יהודי" מתעודת הזהות, משום שהדבר נוגד את צו מצפונו: "הרישום השפיע על מהלך חיי, ואולי בעתיד התיקון הזה ישנה משהו". ב-2011 אישר בית המשפט לסופר יורם קניוק להירשם "חסר דת"
יורם קניוק/נמרוד סונדרס
לראשונה מאז התקדים המשפטי מ-2011, אז אפשר בית המשפט לסופר יורם קניוק להירשם במשרד הפנים כ"חסר דת", הגיש גבר ישראלי עתירה המתבססת על פסיקה זו. א', תושב תל אביב בן 34, גרוש ואב לילדה בת חמש, עתר לאחרונה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בבקשה לאפשר לו להחליף את סעיף הלאום בתעודת הזהות מ"יהודי" ל"חסר דת". "זו החלטה שהתבשלה כבר הרבה זמן", אמר לוואלה! NEWS, "אני מקווה שתהיה לזה איזושהי השפעה בעתיד על התנהלות שלי מול המדינה".א', מהנדס תוכנה, ודור שמיני בארץ, גדל בבית ללא כל זיקה לדת. הוריו, כך סיפר וגם ציין בתביעה שהגיש, היו בעלי תפיסת עולם קומוניסטית, והם נישאו בחתונה יהודית בזמנו רק משום שלא הייתה דרך אחרת להינשא אז. בביתו אמנם חגגו את חגי ישראל בשם המסורת, אולם לא שמו שבת או כשרות. עם התבגרותו התחזקה בו האמונה שהוא אינו מרגיש יהודי בפן הדתי ושעל כן סעיף הדת במרשם האוכלוסין נוגד את אמונתו וצו מצפונו. כעת, הסביר א', שהוא אינו חוגג עוד את חגי ישראל, ושאם הוא נוכח במקרה בחג אצל חבריו או מכריו, אין לאירוע כל משמעות בעיניו. גם עם בתו הוא לא חוגג, כי צו מצפונו אינו מאפשר לו זאת.לדבריו, הוא סירב להינשא בחתונה יהודית אולם זוגתו בימים ההם לחצה עליו לעשות כך, שכן כבר הייתה בהריון וטענה שאחרת הוריה לא יכירו בה. השניים נישאו בחתונה יהודית אותה הגדיר א' כ"טעות", ולדבריו אין בכוונתו להינשא בחתונה כזו בעתיד. "יש היום השפעה לדת בכל מיני נקודות בחיים", הסביר א'. "למשל: נישואים, יום מנוחה בעבודה ועוד. אולי לעולם לא אתקל בזה בהמשך, אבל היותי רשום כיהודי השפיעה עד היום על מהלך חיי. בין אם זה בגירושים או במזונות. מה שהיה היה, זה כבר לא ישנה אבל אולי לעתיד זה כן ישנה". א' ביקש להבהיר כי אין במהלך שלו צעד שנועד לעורר אחרים שחשים כמוהו, אלא השלמה עם המצפון. "אני לא מרגיש שזו איזושהי קריאה הצהרתית, במקרה כזה הייתי הולך עם שלט".
"החופש מדת הינו חופש הנגזר מכבוד האדם"
התקדים בנושא זה נקבע כאמור לפני כארבע שנים, כשבית המשפט המחוזי בתל אביב הכריע בערב ראש השנה שהסופר יורם קניוק, שהלך מאז לעולמו, יוכל להירשם במרשם האוכלוסין כ"חסר דת". "החופש מדת הינו חופש הנגזר מכבוד האדם, המוגן בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו", קבע השופט גדעון גינת בפסק הדין יוצא הדופן. "לטעמי, לאחר חקיקת חוקי היסוד ובמיוחד חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אין זה מן הראוי להטיל נטלי הוכחה על המבקש להגדיר עצמו כ'חסר דת', כאשר הסוגיה הינה סוגית הגדרה עצמית מכוח הזכות לכבוד. השאלה היחידה הטעונה הכרה היא האם הוכיח התובע את רצינות כוונותיו". אולם קניוק לא הסתפק בהחלטה זו, עתר לבג"ץ ודרש כי יתאפשר לכל אזרח שחפץ בכך להירשם כ"חסר דת" בלי התערבות בית המשפט. השופטים אליעזר ריבלין, אשר גרוניס וסלים ג'ובראן דחו את עתירתו של הסופר. "קניוק", כתבו השופטים בפסק הדין, "בא על סיפוקו כאשר ניתן פסק הדין בעניינו ותוקן רישומו. הוא זכה ל'תעודה הציבורית' שאותה ביקש. מעבר לכך עתירתו היא כללית וכוללנית, שאינה מתייחסת לאדם מסוים או לקושי מסוים ולא ניתן לדון בה באופן יעיל". על פי משרד הפנים, לא היו פניות קונקרטיות סביב נושא רישום הדת מאז. סביב מאבקו של קניוק היו הרבה פניות הזדהות אולם אלה לא הבשילו לכדי עתירות רשמיות.לפניות לכתבת גלי גינת: gali.gnt@walla.com
コメント