משרד הפנים "יעץ" לאבא לצאת לארצו ולהביא מסמכים, ואז לא איפשרו את כניסתו במשך 5 שנים , מייסרות וכואבות, בהן שתי בנות תאומות הופרדו מאביהן.
כשקרול התקשרה אלי וסיפרה לי את הסיפור, לא האמנתי. אפילו במונחי משרד הפנים, שהיכרתי אותם על בוריים מכל כיוון אפשרי, זו נראתה לי התעללות מהסוג האכזרי במיוחד, כי עירבה, לחינם, רגשותיהן של ילדות צעירות.
מדובר במשפחה שחבריה זכאים למעמד בישראל מתוקף החלטת הממשלה לילדי זרים. כלומר, משני שוהים בלתי חוקיים ובנותיהם, זכאים הם כולם למעמד של תושבות, זמנית וקבע.
כמו בכל מקרה, יש להמציא תעודות לידה של ההורים, אישורי כניסה לישראל ושאר מסמכים. לאבא לא היתה תעודת לידה, וכששעה לעצת משרד הנים, הוא יצא להודו להביא את התעודה.
אלא שכאן הפסיקו לענות לבקשה להחזירו לישראל. "אין תשובה" התשובה הכה שגורה על משרד הפנים.
ומשלא היה להם עורך דין, הם חיו מ"אין תשובה" ל"אין תשובה". האמא כאן בקושי מתפרנסת ומגדלת את שתי הבנות, ושם האבא חי על המזוודות כי בטוח שבכל יום תגיע התשובה החיובית שמקבלת את התעודות ששלח מהודו. בכל יום הוא מתקשר בשעת הצהריים ועושה שיעורים עם הבנות "מרחוק", מלווה אותן בארוחת הצהרים, וחרד כשהן יוצאות לחוגים או לחברים.
כשנכנסתי לתמונה ה"סחבת" נמשכה. גם אני לא קיבלתי תשובה. ולהיפך. הם נזכרו שאינם יודעים בביטחה האם האבא הוא אבא, והיה עלינו להיכנס לספירה משפטית של בדיקת רקמות.
אחרי שהתקבלה התשובה כי מדובר באבא ביולוגי, ועדיין לא היתה תשובה לגבי המסמכים, פניתי אל בית הדין לעררים, וגם שם, אותה ההתנהלות המשיכה. משרד הפנים לא ענה לבית הדין לעררים, וזה האחרון "הירשה" להם.
ובישראל ובהודו הגעגועים קורעים את האוויר. לבסוף נקבע דיון בשאלה מדוע המסמכים אינם מספיקים, כשברור שהם כן מספיקים, וברור שכשנגיע לדיון משרד הפנים "יתקפל", אולם הדיון נקבע לעוד שנה.
שמתי עצמי כמי שאיננה מבינה בסמכות עניינית, ובתקנות בתי המשפט, וערערתי על קביעת הדיון המאוחרת.
בצדק הפרקליטות ביקשה לקנוס את עורכת הדין שאיננה מבינה מימינה ומשמאלה, אולם, הפריצה הזו אל בית המשפט המחוזי, איפשרה לי לשפוך אור על המקרה המזעזע של אטימות מנהליתית, המתאפשרת בחסות "הסמכות העניינית" הקדושה.
ואכן, גם השופטת המחוזית כאילו לא הבינה בסדרי המינהל של הגשת ערעורים מינהליים, לא גילגלה אותי מכל המדרגות, אלא דווקא קבעה דיון דחוף בתוך שבועיים.
נחשו מה. כעבור 10 ימים, יומיים לפני הדיון האבא קיבל אשרת כניסה לישראל, ההתעללות של משרד הפנים במשפחה האומללה הגיעה לקיצה, וכל ההליכים המשפטיים התייתרו ונסגרו.
Comments